כשדיאטנית פגשה את בודהה (או – הקשר בין מיינדפולנס לאכילה רגשית)

לירון שמעוני, דיאטנית קלינית M.Sc וטריינר MNLP

"אני אפילו לא יודעת להסביר איך זה קורה. אני זוכרת שכעסתי מאוד על בן זוגי כי הבטיח משהו ולא קיים, והדבר הבא שאני יודעת הוא שמצאתי את עצמי אחרי שניגבתי 2 פיתות עם חומוס בעמידה במטבח. אני מרגישה נורא. לא לגבי מה שאכלתי אלא לגבי איך שאכלתי". את המילים האלה מספרת נ', שהגיעה אלי לקליניקה, והיא אינה היחידה.

מהי אכילה רגשית?

אכילה רגשית מתקיימת כאשר יש דחף (או חשק) לאכול, שמתווך על ידי המוח ומושפע מרגשות ומחשבות. על פי רוב זו אינה אכילה מצורך או תחושה של רעב פיזי המתווך על ידי הורמוני רעב ושובע.

בדרך כלל זוהי אכילה שמתבטאת באימפולסיביות, היסח דעת, תחושה של חוסר שליטה, תוך בחירת מזונות עשירים יותר בשומן וסוכרים. כמו כן, לרוב תהיינה תחושות של אשמה, כעס,שיפוטיות וחרטה לאחר אכילה רגשית.

לכולנו יש אכילה רגשית במידה כזו או אחרת. אך כאשר ההתנהגות אינה מאוזנת ומווסתת, יש לטפל בה.

כדי לבדוק אם גם אתם עשויים לסבול ממנה, עצרו רגע לחשוב ובדקו את עצמכם במצבים שאתם מרגישים שאתם אוכלים בתחושת היעדר שליטה עצמית.

האם אתם מודעים לכל מה שאתם אוכלים? האם אתם יודעים למה את אוכלים? ואולי יש לכם הרגלי אכילה שהפכו להרגל אוטומטי מבחינתכם כמו "משהו מתוק תמיד אחרי האוכל" או "האוכל מנחם אותי כשאני עצבנית" ?

מה הקשר בין מיינדפולנס ו NLP לאכילה רגשית?

שורשי המיינדפולנס מצויים בבודהיזם – בדרשות הבודהיסטיות העתיקות עוסקים בקשיבות והבנה צלולה.

הגדרתו של ג'ון קבט-זין אשר פיתח את הגישה המערבית למיינדפולנס סביב שנות ה 80;

"מיינדפולנס הוא המודעות העולה מהבאת קשב להווה מרגע לרגע באופן מכוון ובלי שיפוטי".

בשנים האחרונות מחקרים רבים עוסקים בתחום , ונמצא כי קשב מסוג זה מסייע בקרב אנשים הסובלים מכאב, חרדה, התמודדות עם מחלות. כמו כן, הטכניקות נמצאו כמיטיבות את איכות החיים והרווחה הרגשית, מעלה רגשות חיוביים, אמפטיה ועוד. הקשיבות נועדה לאפשר שינוי תפיסה לגבי מחשבות, רגשות ותחושות גוף.

הימנעות מנוכחות לרגע והבאת קשב למה שעולה יכולה להתבטא בכל מיני התנהגויות, כמו עישון, שתיית אלכוהול וכן, גם אכילה.
ההימנעות היא הצורך לעשות כל מה שנדרש כדי לא לפגוש חוויה לא נעימה עבורינו כמו עצב או כעס או אשמה או שעמום או ריקנות.

לרוב, הימנעות ומאבק בתחושות, ברגשות או במחשבות מחריפים את המצב ועשויים לגרום לאכילה לא קשובה ואף להתקפי זלילה.
המיינדפולנס מסייע לנו ליצור את ההשהייה של זיהוי הקושי והתמודדות מולו בדרך המיטבית איתנו.

שיטת NLP מתחקה לאורך התהליך שאנחנו עוברים – החל מהתהליכים הנוירולוגיים (עצביים) במוח, דרך השפה המייצגת את החוויה הפנימית וכלה בתכנות ההתנהגות שלנו כתגובה לגירויים.

ושילוב שתי הגישות יכול לעזור לנו להשיג את התוצאות המיטיבות עבורינו ועבור הגוף שלנו.

ומה הלאה?

חזרה למטופלת נ'. הכעס על בן זוגה היה הגירוי החיצוני אשר הוביל אותה לאכילה. כאשר חקרנו את ההתנהגות שלה, הבנו שזו התנהגות שחוזרת על עצמה בכל פעם שהיא חשה כעס ואכזבה. במהלך השנים, הפיתרון האפקטיבי ביותר שהיא מצאה לעצמה כדי להשיג רוגע ואשליית שליטה היה האכילה. ככל שנ' חזרה על ההתנהגות הזו, היא הפכה אותה להרגל אוטומטי עבורה.

חלק מהעבודה עם נ' הייתה התבוננות וחקירה של הרגשות שעולים והעמקת המודעות למה היא באמת זקוקה. הדיאלוג הפנימי התאפשר כאשר הנמכנו את ווליום השיפוטיות והביקורת ונתנו מקום וקשב לרגשות שהרכיבו את החוויה.

ואולי גם אתם, תוכלו לדמיין לעצמכם קול פנימי נעים וקשוב, שהיה שואל אתכם שנייה לפני שאתם פותחים את המקרר או מגירת המתוקים:

האם את רעבה פיזית עכשיו? מה הגוף שלך מאותת לך כעת? למה את זקוקה? מה הצורך האמיתי שלך כעת? מה עוד יכול לענות על הצורך שלך?

זהו קול פנימי מיטיב, ואפשר ללמוד איך להכניס אותו לחיים שלנו ולהזין את עצמינו בטוב – רגשית, מחשבתית ופיזית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

תפריט