בודהה מדבר על ארבע האמיתות הנאצלות:

האמת הראשונה:

יש סבל והוא המאפיין של תודעה אשר לא רואה שהיא בסבל, כלומר תודעה לא ערה.
הסבל הוא תגובה אוטומטית לתפיסת מציאות מוגבלת ומצומצמת.

האמת השנייה:

ישנם גורמי סבל שהם: ההשתוקקות והימנעות, והם גם שני צידי המטבע.
הסבל אינו מצוי בדברים עצמם, אלא בהתשוקקות/האחזות, או בהימנעות/סלידה מהדברים עצמם, זה יכול להיות חפץ, או בני אדם.

מתי הסבל מגיע?
כאשר מפגש עם שינוי וכאב פוגש תודעה שאינה מאומנת לערות ולקשיבות.

Woman, Desperate, Sad, Tears, Cry, Depression, Mourning

מה יכול לעזור?
הידיעה שהכל זמני וחולף.
הכל משתנה, גם החוויה שנעימה כרגע, עתידה להשנות בעתיד, אפילו בעוד רגע והפוך.

בעזרת תרגול מיינדפולנס, תרגול של תשומת לב, קבלה וחמלה, מערכת היחסים שלנו עם תחושות לא נעימות עוברות טרנספורמציה.
ההתבוננות היא תחליף מצויין למלחמה.
זה לא מעלים את הכאב, אבל משנה את מערכת היחסים עם הכאב.

זכרו: הכאב הוא בלתי נמנע, הסבל הוא אופציונלי!

האמת השלישית:

יש סוף לסבל, הרי הכל זמני! (נוציא מהמשוואה -אבל)
הידיעה הזו מכבה את אש ההשתוקקות, שהיא אש שורפת לעומת תשוקה שהיא אש שיוצרת תנועה.

כשמשחררים אחיזה, אנחנו מרחיבים את האפשרויות שלמעשה קיימות כל הזמן, אך הן נסתרות מעינינו, כי היאחזות והימנעות ממסכים לנו אותן. השחרור שלהן מאפשר ראייה בהירה, גמישות מחשבתית, רגשית והתנהגותית.

האמת הרביעית:

האמת הרביעית אומרת שיש דרך להפחתת הסבל והיא דרך האמצע.
שימו דגש כרגע ,בשלב שאנחנו נמצאים בו, בעיקר על ״השקפה נכונה״ ו “דיבור נכון״.

האמת הרביעית אומרת שכאשר אנחנו מבינים שאין לנו השקפה נכונה, אנחנו גם מוותרים על הצורך להיות צודקים, וזה מאפשר לנו להיות בקבלה של ה "עצמי" ושל האחר. תחשבו כמה זה משחרר.
דיבור נכון משפר את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו ועם האחרים.

Workplace, Team, Business Meeting, Business People

האמת הזו אומרת שהכאב הוא בלתי נמנע, כי הוא פיזי, הסבל הוא בהחלט נמנע כי הוא מנטלי, וכשאדם מתיידד עם הבלתי נמנע, הוא יכול שלא לסבול והכאב לא שובר אותו, זוהי טרנספורמציה / התמרה.

ביקורת ושיפוטיות הן מסכים/פילטרים שגורמים להרבה מאד סבל.
ביקורת ושיפוטיות הן הצד המנטלי ולכן אפשר להתאמן על זה.
לביקורת יש השפעה חזקה מאוד ולא מיטיבה, שמפעילה דיבור פנימי לא מיטיב, שמפעיל רגשות אשם…

כל אלה מפעילים את האוטומט שלנו ומובילים אותנו לערוץ חיים שיש בו קושי, מתח, דאגות ומרמור.
כל אלה גונבים אותנו מהרגע הזה ובכך גם שוללים מאיתנו את הקשיבות. והתוצאה: אנחנו לא נוכחים.

מכאן הדרך קצרה לשחיקה, לעייפות, למצבי רוח קשים, לחרדה, לדיכאון ואפילו למחלות פיזיות.

תמונה

אז מתי החירות שאנחנו רוצים אפשרית לנו?

זיכרו:
אין מקום שאליו רוצים להגיע, אין יעד להשיג, יש לתרגל  תרגילי מיינדפולנס ולהחזיר את התודעה בנחישות ובעדינות לגוף, לרגע הזה.
את כל זה נעשה בשביל שנוכל להיות בקשיבות לרגע הזה ללא שיפוטיות וביקורת לעצמי ולאחרים.

התרגיל הוא: להקשיב, קשיבות נקייה, ולשים לב:

האם אני מקשיבה ללא אג׳נדה?
האם אני מקשיבה בשביל לייעץ?
האם אני מקשיבה בשביל לתקן?
האם אני מקשיבה בשביל להראות שאני חכמה, כדי לקבל אישור חיצוני?

הקשבה נקייה. משפרת את מערכות היחסים ביניכם.

Woman, Happiness, Sunrise, Silhouette, Dress, Beach

ולמה אני מדברת אתכם כל כך הרבה על קשיבות?

כי אחד הדברים המאתגרים בתרגילי מיינדפולנס ובכלל, הוא להקשיב. להקשיב באמת.
ללא אג׳נדות, ללא שיפוטיות, ללא השקפות, פשוט להקשיב הקשבה נקייה שאין בה ביקורת על הנאמר.

הקשבה לא בשביל לתקן בתוכי משהו או לתקן מישהו,לא בשביל לשפר אותו,לא בשביל לייעץ,
לא בשביל להראות שאני מבינה יותר ולהכנס לדברי האדם שמולי, או להשלים לו מילים אם הוא עוצר לשנייה ומתכנן את מה שהוא רוצה לומר, או להיזכר במשהו…

ומה קורה עוד כשאנחנו לא קשובים קודם כל לגוף שלנו?
כשאנחנו שוכחים את אותם תרגילי מיינפולנס?
התודעה מנצלת את חלון ההזדמנויות של חוסר הקשבה ומתחילה לנדוד… והיא ממוסכת… והיא לא מאושרת…
ואז כשהיא מתרחקת היא גם משתוקקת והיא נמנעת.
בזמן שהתודעה משתוקקת ונמנעת היא נאבקת ואנחנו נלכדים אל האוטומט שלנו.

ומה קורה כשאנחנו נלכדים?

דמיינו דג שהקרס ננעץ בו. בדיוק כמו הדג רוצה להשתחרר מהקרס והוא נאבק, וככל שהוא נאבק הקרס ננעץ בו יותר חזק. כך גם אנחנו!
ישנו דחף להפיג עכשיו  ומיד כל חוויה לא נעימה, הגוף כולו מפרפר, התודעה משתגעת, אנחנו הופכים להיות חסרי אונים ומלאי חרדה.
ככל שנלחם יותר כך נתקשה להרפות ונלכד במערבולת הרגשות.

הדבר היחיד שניתן לעשות כדי להיחלץ, הוא להרפות.

Dove, Hand, Trust, God, Pray, Prayer, Peace, Soul

תרגיל קטן ובואו תחזרו לתשומת הלב שלכן , תעצמו את העיניים ושימו לב, כאשר הקשבתן לי, כשאני דיברתי,
כיצד הקשבתן לי? באיזה אופן? אילו קולות עלו בכן?

אולי קולות של ביקורת, אולי שיפוטיות, אולי קולות של ייעוץ? ואולי קולות של קבלה, חמלה, או אהבה ואולי משהו אחר….

הקולות שבנו הם הקולות של אייכות ההקשבה שלנו…

שימו לב לקולות ותחזרו לתרגילי מיינדפולנס, לתשומת לב, לקשיבות  ולנשימה ומתוך מודעות ערה לכאן ועכשיו תבחרו להביא הקשבה נקייה, ממקום שאינו שיפוטי….

הביאו חמלה להקשבה שלכן, תופתעו לגלות כמה כוח יש להקשבה וכמה הקשבה כזו מחוללת ריפוי.

תקשיבו טוב.. בהצלחה!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

תפריט