היכן פוגש המיינדפולנס את ה NLP?
מאחורי שתי הגישות הללו מסתתרת פילוסופית חיים שמייצרת חופש נפשי ורגשי.
גישת המיינדפולנס מפתחת את היכולת להתמקד בהווה. הגישה שמה דגש על קבלה של המחשבות התחושות והרגשות, במקום להילחם בהם ולרצות להימנע מהם, להכיל אותם מבלי לשפוט או לבקר אותם.
המיינדפולנס משלב את הפסיכותרפיה המערבית ואת הבודהיזם שמקבל את הפגיעות והסבל כחלק מהחוויה האנושית.
המיינדפולנס מתמקד בקבלה שמתבססת על התפיסה שבני אדם אינם יכולים לשלוט באופן גורף על החיים, על ההיסטוריה, על המחשבות, התחושות ועל הרגשות ולכן הקבלה אותם כפי שהם מונעת מאבק פנימי חסר תכלית שמוסיף עוד סבל.
התפיסה היא שלכל החוויות וההתנסויות של האדם יש ערך רב , כיוון שהן אלו שהפכו אותו להיות מי שהוא.
הגישה מתמקדת בקבלה, בהכלה ובחקירה שנובעת מתוך סקרנות, רגישות, אהבה לחיים ולאדם עצמו ולכן מאבק בכאב נפשי, או חרדה, או כל רגש קשה אחר, הינו חסר טעם ואף עלול להוביל לחרדה ולסבל נוספים.
המטרה בטיפול היא לזהות את החרדה, להכיר בה ולזהות את המחשבה שהפכה להיות הרגל מחשבתי חרדתי אוטומטי. לעיתים החרדה מכסה קשת רחבה של רגשות קשים שהחוויה שלהם היא כאבי נפש שונים, שגם הם מקבלים מקום כאשר האדם הופך להיות צופה/עד לתהליך האוטמטי ובתור שכזה הקשב של האדם פתוח לגלות את השינויים שמתרחשים באופן שבו האדם חווה את הרגשות הקשים, כי הנחת היסוד היא שהכל זמני וחולפי ומכאן שהכל משתנה מרגע לרגע.
כצופה האדם גם מגלה את הגירויים שאינם מעוררי חרדה שהם רבים אף יותר מאלה שמעוררים חרדה, הנחת היסוד כאן היא שכל אדם הוא הרבה יותר ממה שהוא חושב שהוא ולכן ישהרבה יותר חלקים שהם אינם הרגשות הקשים או החרדה עצמה… ההתבוננות מעמדת הצופה יוצרת הרחקה והאדם חש שמשהו בסמ״ד משתנה ויוצר פניות לרגיעה פיסית ונפשית.
ולמה זה חשוב?
כי מעבר לכאב הנפשי שהאדם חווה, קיים החשש שאם ניתן לחוויה הקשה להוביל אותנו ונזדהה איתה, (כאילו אנחנו שווים החרדה עצמה) אנחנו נמנע מחוויות משמעותיות בחיינו ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסופו של דבר בניתוק רגשי.
כאן נכנסת גישת ה NLP ששמה דגש על הצבת מטרות והמחוייבות להשיג אותן, לא על ידי הימנעות מסבל, או מרגשות שליליים, אלא מתוך מחוייבות לערכים המרכזיים שמניעים אותנו בחיים.
כשהאדם פועל ומתנהג בהתאם לערכים שלו, הוא חייב להיות נוכח על מנת לספק את הערכים המרכזיים בכל רגע נתון וכל רגע מקדם אותו למטרות האישיות שאותן הוא בחר להגשים בחייו.
לכן כשאדם מציב לעצמו מטרה בגישת ה NLP, נעזור לו לחפש וגם למצוא את הערכים המסתתרים מאחורי המטרה שלו.
השאלה שנשאל את האדם כדי למצוא את הערכים שלו תהיה: ״מה חשוב לך בהקשר של———— (המטרה)״.
כשהאדם חושף את הערכים, הם מעוררים איכפתיות עמוקה ומדגישים את האופן שבו האדם מעוניין לחיות ולכן הם מניעים אותו לפעולה על מנת להגיע למטרה.
הערכים הופכים להיות ״המצפן״ שמכוון את האדם רגע אחר רגע ולכן חשוב שהאדם יהיה במגע עם ערכיו, כי הם אלה שמעבירים את האדם מפסיביות למחוייבות אקטיבית שמניעה לפעולה.
אחרי שחשפנו את הערכים על ידי השאלה:
״מה חשוב לך ולמה?״
השאלה הבאה שנשאל תהיה:
״אילו פעולות אתה עושה על מנת להשיג את המטרה ולמה זה חשוב לך?״
״באיזה אופן אתה מתנהג על מנת להשיג את המטרה ולמה זה חשוב לך?״
שימו לב שיש בשאלות סוגסטיה שגם היא עושה פעולה של הנעה לכיוון המטרה.
באופן הזה האדם עובר מהימנעות ומפסיביות אל מחוייבות לפעולה והוא מתחיל לנוע לעבר המטרה על פי הערכים שמניעים אותו לפעולות מייטיבות ומעוררות מוטיבציה.
בעצם אפשר לומר שהמיינדפולנס הוא ההצטרפות לבעיה, ה NLP מוביל אל המטרה וכאן נוצרת נקודת המפגש.
תודה לשתי גישות רבות עוצמה אלו.
שיתופים של מחשבות, שאלות ודעות יתקבלו בברכה ויזכו כמובן להתייחסות.
חיבוק

תגובה 1. השאר/י חדש

  • הרושם שלי הוא, ששיטת העבודה של ביירון קייטי מבוססת על אותה תאוריה- מה דעתכם?

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed