שיר סליחה / נרית רבינר

ואני היום, כאן ועכשיו, קבל עם ועדה

מבקשת סליחה מעצמי

שלא אהבתי את עצמי

מספיק

מבקשת סליחה ששפטתי את עצמי

כאילו מינימום אני בית דין עליון

מספיק

מבקשת סליחה שביטלתי את מה ומי שאני

את הדרך שלי את האהבות והחלומות וכל מה שעקרוני

סליחה ששכחתי מאיפה באתי ולאן אני הולכת

סליחה שטעיתי בדרך והייתי לעיתים מגוחכת

מבקשת סליחה מעצמי על כל הפעמים שאמרתי

"את לא יכולה או לא מסוגלת… לא מגיע לך ואת דיי טיפשה ומכוערת " J

מבקשת סליחה מהורהרת

וגם לומדת איך להיות אחרת

מבקשת סליחה מהוללת

וגם לומדת איך להיות חומלת

וגם אומרת תודה לסליחה

תודה על שטעיתי

סליחה

תודה על שסלחתי

סליחה

ותודה על שלמדתי

סליחה

והכי תודה לעצמי

שלמדתי להיות אני…

שלמדתי מי אני…

ועוד אלמד ואלמד…

שלמדתי לשחרר את העבר המתמיד

לחיות את הווה עם הפנים לעתיד

שחררתי את הכבלים שעשוני תלויה וקורבן

ואומרת לעצמי : "הנני כאן!"

סליחה ותודה.

 

באפריקה יש שבט בשם בבמבה, שמייחס לסליחה חשיבות חובקת כל

אם אחד מאנשי הכפר מבצע עבירה, מפר את אחד הכללים, או לא מציית לחוק – הכפר כולו התכנס כדי להיות חלק מתהליך הריפוי של מעשה זה.

הגברים, הנשים, הילדים והקשישים עוזבים את עיניני היומיום ויוצרים מעגל גדול כשבמרכזו עמד הנאשם. תחילה הם מתארים את סיפור המעשה, העבירה יוצאת לאור, כולם מאזינים לנזק שהנאשם עשה והנאשם עומד במרכז חשוף מול כולם.

—————–

אחר כך, בזה אחר זה בני הכפר מתארים את מעשיו הטובים של הנאשם וביטויי נדיבות שכל אחד חווה מהנאשם. הם מתארים את התכונות היפות, הסגולות ונקודות החוזק של הנאשם, כשהם מביאים דוגמאות מפורטות ומעשים אמיתיים. כל מעשה טוב מתואר באהבה וכבוד.

טקס אחד כזה היה יכול להימשך על פני מספר ימים, או כל זמן שידרש על מנת להזכיר לנאשם את הוויתו המופלאה. 

זו דרכם לומר לנאשם: מעשיך הרעים לא משקפים את מי שאתה, אתה הוויה נפלאה.

בסיום הטקס המעגל היה נפתח והאדם שעמד במרכז התקבל בזרועות פתוחות בחזרה אל הקהילה ואז מתקיימת חגיגה גדולה של איחוד מחדש.

וזו כוחה של סליחה

סליחה מחברת אותנו להוויה שלנו

סליחה מזכירה לנו שאנחנו, וכל אדם למעשה, הרבה יותר מהמעשים שלו.

סליחה היא היכולת להניח לעבר ולהתקדם להווה

——————————

ותחשבו על כך …

הרבה אנשים שומרים טינה לעצמם, מלקים ומכים את עצמם

על החלטות שבחרו או לא בחרו

על מעשים שעשו או לא עשו

על מילים שאמרו או לא אמרו

ואיפה כל ההחלטות, מעשים, מילים הללו נמצאים בציר הזמן שלנו? נכון בעבר.

אבל לא רק שהם נמצאים בעבר. הן כמו שלשלאות שקושרות אותנו לעבר.

השלשלאות האלה הן היאחזות בעבר שמביאה לסבל רב…

נאחזים במשהו עשינו או לא עשינו

בעבר

ההיאחזות בכעס או בשמירת טינה, חוסר היכולת או הרצון לסלוח- משאיר אותנו בעבר ואז אנחנו לא באמת חיים בהווה לא ככה?

זה כמו מישהו ששיחק בסרט "בחזרה לעבר" והסרט נגמר אבל הוא נשאר שם J

—–

כשאתם לא סולחים לעצמכם או לאחרים, אתם למעשה מכבים נקודות אור שבכם

מכבים חלקים שלמים בכם

משמיטים את כל השאר…

וחשוב לעשות זאת גם בימים רגילים ולא רק לכבוד יום הכיפורים.

———————————————————————–

ושלא תטעו- לא פשוט לסלוח

יחד עם זאת…

סליחה היא כוח

לסלוח זה להיות עם עוצמה פנימית, עם ביטחון, עם משהו שהוא הרבה יותר גדול מאיתנו…

לסלוח לעצמנו זה לקבל ולהבין שאנחנו יותר הרבה יותר מההחלטות, מעשים ומילים שהפעלנו בחיינו

לסלוח לעצמנו זה כמו לנקות את הלב שלנו מכתמים שחורים קטנים.

לסלוח זה לדאוג ללב לבן

דף לבן.

חלק.

הווה.

עתיד.

נקודות אור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

תפריט