להתעורר לחיים – כוחה של מודעות

פעולות מתוך מודעות הן  הצעדים שאנו רוצים לעשות כדי לחולל התמרה פנימית שבעקבותיה אנו מכירים בתוצאות של המעשים שלנו ולכן נתרגל ערות לפעולות שלנו.

נתרגל פעולות מודעות שיש בהן יושרה, אכפתיות ודאגה כלפי עצמנו וכלפי אחרים.

כנות ויושרה הן הבסיס להתעוררות שמונעת מעשים מזיקים ומטפחת הכרה בקדושת החיים.

הנה דוגמה  אמיתית מהקליניקה שלי השם וכל הפרטים המזהים שונו כמובן

כמו כן מטעמי אתיקה לא אחשוף כאן חלקים גדולים מהשיחה שנערכה בינינו.

יחד עם זאת הסיפור ממחיש עד  כמה קשיבות ( של המטפל למטופל ושל המטופל לעצמו) משנה את החיים.
זה היה יום רגיל של פגישות עם אנשים מדהימים ונשים מדהימות.
בשעה אחת בצהריים הגיעה צילה.צילה היתה אצלי בפעם הראשונה לפני שבוע.
אישה בת שבעים, ישבה שפופה על הכיסא כשהבעת פניה מודאגות ועייפות.
התחלנו לדבר והיא סיפרה על החרדות הנוראיות שיש לה בזמן האחרון. תוך כדי הסיפור היאמחתה את דמעותיה והתנצלה על הדמעות…
היא סיפרה על הילדים שעזבו את הבית,  על הבדידות למרות שהיא עם בעלה, היא מרגישה לבד והיא עצובה.
וכך אמרה: ״קשה לי בלי הילדים, אני רוצה להיות כנה איתך, אני לא אומרת את זה לאף אחד, כי אני לא רוצה להפריע. כולם כל כך עסוקים ואני לא רוצה להפריע… אז אני מבשלת ושולחת להם כדי לראות אותם… אבל התעייפתי ואני מוצאת את עצמי חושבת על דברים לא טובים והגוף שלי רועד…״
השעה עברה מהר ואני הייתי בקשיבות ובמבט חומל, הסברתי שכדאי שתשלב עשייה בחיים שלה כמו ללכת כל יום רבע שעה הלוך מהבית שלה ורבע שעה חזור.
היא ענתה: ״אההה, רבע שעה הלוך ורבע שעה חזור, זה ממש לא בעיה.״
אמרתי לה: וגם תקשיבי למדיטציה שלי ביוטיוב כל יום.
״בסדר גמור״ היא אמרה.
צילה הלכה נחושה הביתה.
כשהיא חזרה לפגישה שנייה היא נראתה שונה לחלוטין.
היא היתה לבושה באופן יותר מוקפד, היא התיישבה על הכיסא בכל זקיפות קומתה, הבעת הפנים היתה נעימה ורגועה והיא התחילה את הפגישה ואמרה:
״זה ממש היה שבוע קסום!! הלכתי כל יום לאט לאט, יצאתי בשש וחצי מהבית וראיתי איך הרחוב מתעורר, פתאום הבנתי שאני זו שישנתי רוב החיים החיים שלי וכמו שהרחוב מתעורר גם אני מתעוררת לחיים. ואפילו אני הולכת עשרים דקות הלוך ועשרים דקות חזור. אני נכנסת הביתה ואני מתקלחת, אוכלת ארוחת בוקר עם הזקן שלי ואני יוצאת להיפגש עם חברה… בחיי אני לא מבינה מה קרה? שנים לא ביליתי עם חברה…
ובערב כשהזקן שלי רואה טלוויזיה אני מקשיבה למדיטציה שלך.. אוח, איזה קול מרגיע יש לך… ופעם ראשונה ששמתי לב לרגליים שלי, ובלב שלי אמרתי להן תודה וגם לידיים ולראש ולעוד דברים שאף פעם לא שמתי לב אליהם…״
ומה עם החרדות? אני שואלת.
״אההה… שטויות, כולו חרדות!! אני פשוט שמה לב לסיפורים שאני מספרת לעצמי, אני זו שמבהילה את עצמי… אז אני שמה לב לזה…״
ואני…
נשארתי פעורת פה!!

, , , ,
הפוסט הקודם
מדיטציית מיינדפולנס – גם אתם יכולים
הפוסט הבא
אשרי המאמין

Related Posts

2 תגובות. השאר/י חדש

  • ענת גרוסמן
    02/08/2016 06:44

    מירוש אהובה- אשרי האנשים המגיעים אל בין זרועותייך ונעטפים בך- במבטך, במילותייך, בקשיבותך, באהבתך. אני הייתי בין הזוכים הללו.
    אשרינו שפתחת בלוג ואנו יכולים לפגוש סיפורי פלא מעשי ידייך!
    אוהבתותך

    הגב
    • miriveyaron
      02/08/2016 13:38

      תודה ענתי על המילים המרגשותאוהבת אותך מללללאחיבוק ענק.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

תפריט